כשהפרידה מתקרבת – דווקא אז חשוב לדבר אחרת

בתקופת גירושים, מטען רגשי עצום צף אל פני השטח: תסכול, כעס, אכזבה ולעיתים גם תחושת בגידה. ברגעים אלו, קל מאוד להיגרר לשיח פוגעני או מתגונן – שיח שמזין קונפליקט מתמשך. אבל דווקא שם, כשנראה שכבר אין מה להציל, יש מקום לגלות אחריות הורית ובגרות רגשית – בעיקר כשיש ילדים.

תקשורת חיובית הינה בחירה מודעת. היא יכולה להפוך פרידה הרסנית לפרידה מתורבתת – ולעיתים אף לפתוח דלת לדפוסי שיח טובים יותר מאלה שהיו בזוגיות עצמה.

גישור – לא רק פתרון משפטי, אלא תהליך של שינוי גישה

במסגרת הליך גישור גירושין, בני הזוג מוזמנים לשולחן משותף שבו המטרה אינה "לנצח", אלא למצוא פתרונות מוסכמים. המגשר מהווה צד שלישי ניטרלי שמאפשר לנהל את השיח בצורה ממוקדת, לא מתלהמת, ופתוחה יותר.

במהלך הפגישות, בני הזוג מתרגלים מיומנויות כמו:

• הקשבה פעילה (בלי לקטוע, בלי להגיב מיד).
• ביטוי רגשות במקום האשמות ("אני מרגיש" ולא "את/ה תמיד").
• זיהוי צרכים אמיתיים מאחורי הדרישות (למשל, הצורך בביטחון, בקשר עם הילדים, בכבוד).
• חיפוש פתרונות של win-win ולא פשרות מתוך כפייה.

הכלים האלו לא רק מועילים במהלך הגישור – הם הופכים לנכס לכל תקשורת עתידית בין הצדדים, בעיקר כשהם ממשיכים לגדל ילדים יחד.

גם אחרי הגירושים – שיח מכבד עושה את ההבדל

לאחר סיום הזוגיות, הקשר בין בני הזוג אינו נעלם, הוא רק משנה צורה. כשיש ילדים בתמונה, הקשר הזה הופך לשותפות הורית לטווח הארוך: ימי הולדת, חגים, אספות הורים, חופשות, משברים בריאותיים – כל אלה דורשים תיאום, שיחה, ולעיתים גם קבלת החלטות משותפת.

במקום ששיחה פשוטה תהפוך למאבק, תקשורת בונה מאפשרת לקיים שיח קצר, ממוקד וענייני. כאשר כל צד יודע שיש אוזן קשבת בצד השני, קל יותר להעלות בקשות, לפתור אי-הבנות ולחסוך עוגמת נפש מיותרת.

הילדים מרוויחים מהשיח – גם כשהוא כבר לא זוגי

כאשר ההורים מדברים בכבוד, גם כשהם לא מסכימים, הילדים חווים תחושת ביטחון. הם לא מרגישים צורך "לבחור צד", לא נדרשים לתווך בין ההורים, ולא נחשפים לביקורת הדדית הרסנית.

במקרים רבים, ילדים שסביבתם הביתית נותרה רגועה ותקשורתית גם לאחר הגירושים, מצליחים לעבור את התקופה באופן בריא, לשמור על הישגים לימודיים, יחסים חברתיים תקינים ודימוי עצמי חיובי.

איך נראית תקשורת הרסנית – ואיך ניתן לשנות אותה?

מקרים נפוצים של תקשורת שלילית בגירושים כוללים: סרקזם, איומים, התעלמות, האשמות חוזרות ונשנות, שימוש בילדים ככלי מיקוח והעלבות. התוצאה היא הסלמה מיותרת, תביעות הדדיות ופגיעה בלתי הפיכה באמון.

לעומת זאת, שינוי בגישה כמו תיאום לוח זמנים, שיתוף מידע רפואי על הילד בלי דרמה או אפילו תגובה רגועה לנושא רגיש, יכולים לשנות את הדינמיקה מהיסוד. זה לא קל, אבל גישור נותן את הכלים והליווי הרגשי לעשות את זה נכון.

דוגמה אישית לחיים עצמם

גישור לא רק פותר בעיות משפטיות. גישור משקם את היכולת לדבר. לא פעם, זוגות שגידלו ילדים ביחד, מעידים כי דווקא אחרי תהליך הגישור, היחסים שלהם השתפרו. לא כזוג, אלא כהורים. לפעמים, לראשונה מזה שנים, הם למדו להקשיב אחד לשנייה באמת.

היכולת הזו היא מתנה גם עבור הילדים – שממשיכים לחוות יציבות, גבולות וקשר עם שני הורים.

לסיכום: הפרידה נגמרת, התקשורת נשארת

גם אם הקשר הזוגי הסתיים, ההורות נמשכת. הדרך שבה תתנהלו בתקופת הגירושים ובשנים שאחריה, תשפיע לא רק על הילדים, אלא גם על האיכות הרגשית של חייכם. גישור מעניק הזדמנות לבנות תקשורת חדשה ומכבדת ולהפוך את הסיום, להתחלה חיובית.

• עוד לפני שהחלטתם לצאת לדרך אנו מציעים לכם שיחת יעוץ ללא תשלום וללא התחייבות.
• במפגש הראשון נערוך תיאום ציפיות ונסביר לכם על התהליך.
• במסגרת תהליך הגישור נקשר ביניכם ובין בעלי מקצוע אשר גם הם יסייעו בתהליך הפרידה (מטפלים רגשיים, שמאים וכדומה).
• הסניפים שלנו פרוסים ברחבי הארץ עם מעל 25 מגשרים מוסמכים.